"הורד"

בית ספר לאוריתמיה בהרדוף

אוריתמיה

האוריתמיה - מקורה בהשקפת העולם האנתרופוסופית מיסודו של ר. שטיינר (1925-1861) התופסת את האדם והעולם בשלושה מישורים: גוף, נפש ורוח. מדעי הטבע כפי שהם נלמדים היום, פורשים תמונת אדם חושית פיזית חיצונית בלבד, זוהי תמונה חלקית. האנתרופוסופיה מבקשת להוסיף על הנדבך הפיזי חושי חיצוני גם את המישורים הפנימיים של הנפש והרוח בישות האנושית באופן המתאים לתקופתנו, ובכך לאפשר הבנה שלמה ומלאה יותר של ישות האדם והעולם.

האוריתמיה הינה אמנות תנועה שהחלה להתפתח בתחילת המאה ה-20.
הדחף שהוביל לפיתוחה של אמנות זאת, מקורו בתהליך של ניתוק וניכור הולכים וגדלים של האדם מעצמו ושל האדם מן השפה והמילה, המהוות בסיס לתקשורת, בסיס לידע והבנה.
בתקופתנו, איבדנו את החוויה כי המילה נושאת בחובה כוח, בו ניתן להרוס או לבנות, ליצור או לחבל. המילה הפכה להיות מרכיב מופשט בחיינו, כמו דברים רבים אחרים.
הילד לומד את שפת האם, כשם שהוא יונק את חלב אימו המזין.
היופי, המוזיקה, השירה, היכולים להיות מובאים אל הילד המתפתח באמצעות השפה, הינם מכריעים לגבי התפתחותו התקינה כשם שמכריעה איכות החלב אותו הוא יונק.
כאשר אנחנו מוצאים דרך לחדור אל המילה המדוברת, לפענח את צפונות השפה, אנו שוב מגלים את הכוח האמיתי המצוי בשילוב שבין תנועה לעיצור, בין מילה למילה, בין משפט למשפט.
ביכולתנו לגלות שהשפה הינה במהותה תנועה, כמו זרם המביא אל תוך נפשנו תמונות וצבעים, מראות וגוונים של העולם על כל תופעותיו, ושל האדם בתוכו.
כאשר אנחנו מאזינים לקטע מוזיקלי או לשירה, איננו יכולים שלא לחוש כי המוזיקה ומילות השיר מעוררות תנועה בתוך הנפש. ניתן לומר, שהמלחין והמשורר יוצרים מתוך התנועה הזו של הנפש ומבטאים אותה באמצעות המילים והצלילים המוזיקליים.
את התנועה הזאת, הטמונה במילים ובצלילים – מבקשת האוריתמיה להביא לידי ביטוי.
כאשר אנו מפרקים השפה למרכיביה, וכך גם את העולם המוזיקלי, אנו פוגשים סוגים שונים וגווני גוונים של תנועה.
על הבמה נעים המחוללים כוריאוגרפיה המבטאת את תוכן השיר, ובו זמנית מעצבים בידיהם את המחוות של התנועות והעיצורים השונים.
כל תנועה מבין תנועות השפה מאפשרת לאדם לבטא הלך נפש כזה או אחר.
ב 'אה' (אלף) אנו יכולים לחוש בחוויה נפשית של פליאה, השתאות, יראה.
ב 'אי' ביכולתנו לחוות: 'אני חווה את עצמי בתוכי, בעמדי אל מול מה שבא וזורם אלי מן העולם.'
ב 'או' 'אני רוצה לחבוק, לעטוף את הבא למולי.' וכן הלאה...
אנו יכולים להבחין באיכויות אחרות המצויות בתנועות לעומת אלו הטמונות בעיצורים.
בעוד שהראשונות (אה, אה, אי, או, אוּ) מבטאות את תגובותיה של הנפש לשמחה ועונג, קושי או כאב, הרי שהעיצורים מתארים את תופעות הטבע שמסביבנו.
בעיצור 'ר' (ריש) אנו יכולים לשמוע את הרעם, את הרוח השורק.
ב 'ש' (שין) אנו יכולים לשמוע את אוושת העלים ואת השלהבת המשתלהבת.
ב 'ל' (למד) את המפלים הנופלים ומתגלגלים מלמעלה למטה וכן הלאה...
כאשר אנו חודרים אל איכויות מעין אלו, הטמונות בצלילים, ומגלים אותן בתנועה דרך הנפש 'המניעה' את הגוף, אנו זוכים מחדש במתנה המוענקת לאדם על ידי השפה. מתנה שאנו חווים דרך מילות המספר או המשורר, תמיד כאשר אנו קוראים ספרות או שירה משובחות.
באופן דומה ניתן לעבוד עם המוזיקה על כל מרכיביה, ולגלות את עומקיה באמצעות התנועה.
הנפש מגיבה באופן שונה לחלוטין למינור ומז'ור. המינור נחווה כתנועה בה אני חווה דבר מה עמוק בפנימיותי. בעוד במז'ור ניתן לחוש בבירור: אהה, אני זורם החוצה אל העולם, מתאחד עם דבר מה המצוי מחוצה לי.
כל זה איננו במישור של החשיבה כי אם במישור של רגשות וחוויות עמוקים יותר, הקיימים בנפש האדם.
האוריתמיה הינה אמנות תנועה איתה ניתן לעבוד עם ילדים החל מגיל שלוש בגן הילדים ובבית הספר היסודי והתיכון. כמו כן ניתן לעבוד איתה בתחום המרפא עם ילדים ומבוגרים כאחד ולטפל במגוון רחב של מחלות, הן פיזיות והן נפשיות.

נירה נחתומי